|
ספרות וקולנוע וזיקתם לפחדים וחרדות קיומיים בסיסיים סרטים וספרים הם אמצעים שבעזרתם מתארים היוצרים את אפשרויותיו של האדם. לסרטים ולספרים יש שני תפקידים שהם חשובים מעבר להיותם אמצעי לביטוי כוח היצירה, הנאה, בילוי, פרנסה והשגת הון. הם מאפשרים שני דברים חשובים מאד לקיום האנושי ומבטאים בכך את הייחודיות האנושית. הראשון הוא הצורך של האדם לעבור ממחשבות ותחושות בסיסיות, קווי מתאר של רעיונות, שרטוטים חלקיים של תמונות מצב לתיאור מלא ושלם המאפשר לבני אדם להתבונן באפשרות מסוימת בראי המציאות או לממשה בפועל. תכונה זו של האדם נוכחת במיוחד אצל היוצרים ואלו המסייעים להם לעבור את התהליך ממחשבה בודדת מרעיון נקודתי לאפשרות שיכולה להיות מובנת ע"י מרבית בני האדם ו/או לאפשרות תלת ממדית שיכולה להתממש בעולם ומתוארת בצורה עשירה לרוחב ולעמוק בספר או בסרט. הדבר השני הוא הצורך הקיומי של האדם לעבור מחרדה לפחד בקשר לאפשרויות מסוימות לגבי עתידו המיידי או הרחוק. פחד הוא מניע לפעולה ונקודת מוצא לפתרון. על הפחד אפשר להתגבר. ספרים וסרטים מאפשרים לנו לנסח את האפשרויות ולהציגן. כך אפשרי שיתוף עם מכסימום אנשים. בני אדם הם יצורים משתפים, לכן הידע יכול להתפשט. לכן, אותם אנשים יצירתיים שמגלים או יוצרים אפשרויות חדשות, מאפשרים לאלו שלא גילו או יצרו להיות מודעים להם ולהמשיך את תהליך פיתוחם, הבנתם, הפנמתם ויישומם או הימנעות בהתאם לנסיבות. יצורים מכוכב אחר ואינטליגנציה מלאכותית המגולמת בתוכנות, מכונות ורובוטים מעוררות בנו חרדה. מדוע? מפני שהם מייצגים אצלנו את האפשרות של קיום עוצמה בלתי מוגבלת שאין לנו, שעלולה לצאת מכלל שליטה, שאי אפשר לגבור עליה ובתנאים מסוימים, עלולה לאיים על עצם קיומנו. מדוע אנחנו חרדים? כי ביחס ליצורים או ישויות אחרות בעולמנו אנו מתייחסים באותו האופן. העובדה שאנחנו הורגים ג'וקים, דגים או חולדות נובעת כמעט לחלוטין רק משיקולים של עוצמה. אנו יכולים להרוג אותם ושום דבר לא קורה. העניין פשוט מאד. ברמת המפגש של ג'וק אחד לעומת אדם אחד אנחנו חזקים הרבה יותר ולכן הורגים את הג'וק. החרדה הקיומית שלנו מבוססת בין השאר על היותנו ישויות תבוניות המסוגלות לשאול את השאלה: מה יקרה אם יופיע בזירת חיינו גורם שיתייחס אלינו כמו לג'וק. יהיה לו יתרון עצום בעוצמה אז מה ימנה ממנו למחוץ אותנו כמו שאנחנו מוחצים את הג'וק שבמטבח? מדוע שנהרוג את הג'וק? כי הוא מפריע לנו והוא לא אנושי וחלש מאיתנו. ניתן לפרט יותר את הסיבות (מעביר מחלות, דוחה ומגעיל, מפריע לשלמות האסתטית של סביבת החיים שלנו והיותו תזכורת לחרדות הקיומיות שלנו ומקור לסיוטים). הסיוט הקלאסי הוא שלא נצליח למצוא כלי נשק שינצח את הסופר ג'וק ואז נמצא באותו שטח מחייה עם יצורים לא אנושיים המשבשים את שגרת חיינו ולכל הפחות איננו יכולים לנצחם.מצב העלול לעורר חרדה בדיוק כמו במקרה של פלישת יצורים מכוכב אחר או התגלותה של אינטליגנציה מלאכותית עוינת. דוגמאות מובהקות הם סרטים כגון סדרת שליחות קטלנית או סדרת המטריקס או בהפוך על הפוך סדרת אנוכי הרובוט של איזיק אסימוב, בה לכאורה לאינטליגנציה המלאכותית יש גבולות ומתאפשר דו קיום. ספרי וסרטי המדע הבדיוני והאימה מפגישים אותנו עם האפשרויות הסבירות יותר או פחות של עתידנו ועם הפחדים והחרדות הרובצים או מרחפים במסדרונות נפשנו. הם מאפשרים לנו בסביבה הנוחה והמוגנת של בית הקולנוע או ביתנו לחוות ולהיחשף כלפי עצמנו, להחצין ולהעלות רגשות. להישיר עיניים, מעמדה מוגנת יחסית, אל מקור האימה ולטבול בחרדה בלי בפועל להישרף באש הגהנום. החשיפה מאפשרת לנו לגדר את מצבי הסיכון והרגשות הקשים, לזכות בשליטה עצמית, להתרגל ולהתחזק, יש המוצאים בכך גם הנאה. עופר כהן
|