|
סקירת הספר – אודיסיאה (הוצאת כתר, 2001) הסופר אלכס אפשטיין נוגע בכתיבתו בהיבטים קיומיים, "רציניים", אך עושה זאת מתוך חיוך שיש בו מודעות עצמית. הוא משתעשע במילים, בסיפור המסגרת, בגיבורים, בעלילה וגם קצת בנו הקוראים. סיפור המסגרת אינו שלו. הוא של הומרוס. אודיסיאוס, גיבור מיתי, יוצא למסע שתוצאותיו הן לכאורה עלילות גבורה. למעשה במידה רבה הוא בובה, המטולטלת מתחנה אחת לאחרת במרחבי יקום שהוא חלום. הגיבורה השנייה היא אשתו פנלופה. הסיטואציה שבה היא מחכה לו, מוקפת בזאבים אנושים החומדים אותה ואת הרכוש של אודיסיאוס ושלה הופכת אף היא לחלום. החלום של אודיסיאוס הוא רב תהפוכות, בעל קצבים משתנים ודרמות גדולות הכוללות מספר רב של ניצבים. החלום של פנלופה הוא איטי מאד, ספק תרדמה ספק ערות. הייתכן שכל מה שקורה לה אינו אלא חלום ארוך ועצוב? הייתכן שהדמות האהובה תהיה חסרה כל כך הרבה זמן? המציאות נהיית חלום. כל זאת מצליח הסופר להעביר בכתיבתו הקולחת. המטרה של אודיסיאוס ושל פנלופה היא זהה – לשרוד כדי לשוב. מסע השרידה של אודיסיאוס הוא סיפור הרפתקאות כוחני, שבו פקחות ועוצמה הם שם המשחק כמו גם רצון האלים. אצל פנלופה, השרידה היא פנימית. שמירה על עצמיות, שמירה על המרכז, על זקיפות הגוף. שרידתה היא גם שרידה חברתית, פסיכולוגית: להפסיד בנקודות אך לא לחטוף נוקאאוט, להמשיך, לזרום, להחזיק מעמד עד שיבוא השינוי. דמות שלישית התופסת נפח בחלום הזה היא קליפסו שזכתה לחיי נצח. בעזרתו של הסופר היא נהיית יותר ויותר מציאותית עד כדי שהיא אומרת "אני אוהבת אותך" ומתכוונת לכך. מי שכותבים עליו נהיה גיבור, לפחות במידת מה, למשל המחזר העיקש של פנלופה, או המכשפה, הבן המתבגר על רקע ההיעדרות של אביו או המלחים שגם להם יש סיפור וחיים. המילים הן אבני הבניין של חלום המאיר מתוך ספר. חלום שעובר מקורא לקורא. כמו מרוץ שליחים. חלום ומציאות בערבוביה. זרימה, חלום וסיפור סיפורים אלו הם שלושת היסודות של הספר הזה. מי הנהר נוגעים בגדה אך ממשיכים בדרכם. החלום נוגע במציאות. אין סוף מרחק ואפס מרחק. זו השניות שבין חלום ומציאות. הסופר מספר הסיפורים, הגיבורים הקטנים והגדולים מספרים סיפורים. המספר – רחוק מגיבוריו, מדבר בגוף שלישי. נציג בלבד. גם זה ציר מרכזי בהווית הספר. אודיסיאוס ניצל, אך מה למד? אלכס אפשטיין יכול לכתוב בסגנונות וז'אנרים שונים. הוא סופר מיומן ורב-רובדי. שני אתגרים עשויים להיות רלוונטיים לגביו: ליצור סיפור מסגרת עשיר משל עצמו, ולבנות גלריה של דמויות בעלות קול משל עצמן בנפרד מהסופר. אם יש בחייהם טלטלות והרפתקאות, הדבר יהיה ניכר בקולן הייחודי. כדאי לקרוא. עופר כהן
|